בית המכס נתב"ג לוד נ' מרדכי

החלטה

1.ביום 17.3.2013 הוריתי לצדדים להגיש טיעונים משלימים בכתב לגבי שתי שאלות :

א.הביטוי "קנס 500 לירות או ששה חודשי מאסר" שמופיע בסעיף 42 לתקנות המכס, משמעו שבית המשפט מוסמך להשית את שני העונשים על הנאשם או שמא רק אחד מהם. (להלן :השאלה הראשונה).

ב.מהו שיעור הקנס המעודכן להיום. (להלן : השאלה השנייה)

2.הצדדים הגישו טיעונים משלימים. הטיעונים המשלימים לא התייחסו למספר נקודות שרצוי שהצדדים יבהירו את עמדתם לגביהן.

לגבי השאלה הראשונה

3.שני הצדדים הסכימו לתחולת סעיף 36 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 על תקנה 42 לתקנות המכס. סעיף 36 לחוק העונשין מורה כדלקמן :

"נקבע בחוק מאסר בלבד או נקבע מאסר או קנס לחלופין, רשאי בית המשפט להטיל מאסר או קנס או שניהם כאחד; אולם מקום שנקבע בחוק מאסר חובה לא יטיל בית המשפט קנס בלבד."

4.בסעיף 36 לחוק העונשין ההפנייה היא ל-"חוק" ולא לחקיקת משנה. תקנה 42 לתקנות המכס היא חקיקת משנה. הביטוי "חוק" מוגדר בסעיף 34כד לחוק העונשין כדלקמן :

"חוק – לרבות אקט של הפרלמנט הבריטי או דבר המלך במועצתו או חלק מהם, או תקנות לפיהם, כפי תוקפם במדינה."

5.הצדדים יתנו דעתם לשאלות הבאות :

א.האם הביטוי "חוק" שבסעיף 36 לחוק העונשין חל גם על חקיקת משנה של מחוקק המשנה הישראלי, כגון תקנות המכס, או שמא רק חקיקת משנה של הפרלמנט הבריטי ודבר המלך במועצתו ? הצדדים מופנים גם להגדרת הביטוי "חוק" בסעיף 3 לחוק הפרשנות תשמ"א – 1981 ובסעיף 1 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש], לפיהם מדובר ב-"חוק או פקודה של הכנסת", לעומת הביטוי "חיקוק" באותם סעיפים שעניינו "חוק או תקנה". יוזכר כי בסעיף 36 לחוק העונשין לא נאמר "חיקוק" אלא "חוק".

ב.חוק העונשין נחקק בשנת 1977 וסעיף 61 שבו תוקן מספר פעמים בשנים שלאחר מכן. בהנחה שהביטוי "חוק" שבסעיף 36 לחוק העונשין חל גם על חקיקת משנה, האם יש לסעיף 36 לחוק העונשין תחולה למפרע גם על תקנות המכס שהותקנו בשנת 1965, וזאת בהתחשב באמור בסעיף 3(ב) לחוק העונשין שלפיו :

"חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא יחול על מעשה שנעשה לפני פרסומו כדין או לפני תחילתו, לפי המאוחר ; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס

החמרה בעונש."

בתקנה 42 לתקנות המכס נקבע שהעונש הוא "קנס 500 לירות או ששה חודשי מאסר", והוראת סעיף 36 לחוק העונשין קובעת שהמילה "או" בביטוי "קנס או מאסר" יש לתת לה משמעות של "גם". ומכאן עולה השאלה שמא יש כאן החמרה בעונש בשל צירוף שני סוגי העונשים (גם מאסר וגם קנס), לעומת המצב ששרר לפני סעיף 36 לחוק העונשין ש-"או" משמעו "או קנס" "או מאסר", ולא שניהם (ראו הגדרת הביטוי "או" בסעיף 7 לחוק הפרשנות התשמ"א – 1981, כאשר לפי סעיף 1 לחוק הפרשנות הוראותיו יחולו גם על "חיקוק" אף שניתן לפני תחילתו של חוק הפרשנות). באם יש כאן החמרה בעונש למפרע הרי שמכוח סעיף 3(ב) לחוק העונשין, לכאורה, אין תחולה לסעיף 36 לחוק העונשין על תקנה 42 לתקנות המכס.

לגבי השאלה השנייה

6.המאשימה טענה כי הקנס המקסימאלי עומד על סך של 14,400 ₪ תוך הפנייה להוראות סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין הקובע כדלקמן :

"61.על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –